מאניה מוגדרת כמצב נפשי ומנטלי, שבו האדם מרגיש התעלות, פעלתנות רבה ותחושה שהוא כל-יכול ומסוגל לעשות כל דבר. בעת התקף מאני האדם שרוי באופוריה, מצב רוחו מרומם והוא רוקם תוכניות לעתיד. מחשבותיו וקצב דיבורו נעשים מהירים מאוד, עד כדי כך שהדיבור אינו יכול להדביק את קצב המחשבה. היבט נוסף של המאניה הוא חוסר סבלנות, שמוביל להתקפי כעס ובמקרים קיצוניים אף לאלימות. ההתנהגות במצבי מאניה משקפת בוחן לקוי של המציאות.

מאניה אצל ילדים

אצל ילדים צעירים המאניה מופיעה רק לעיתים רחוקות, והיא שכיחה יותר בגיל ההתבגרות. אצל כ- 20% מכלל החולים מופיעים הסימנים הראשונים של המאניה בתהליך ההתבגרות, בדרך כלל בגילאים חמש-עשרה עד תשע-עשרה. המאניה אצל מתבגרים מופיעה פעמים רבות יחד עם תסמינים פסיכוטיים, ולכן לפעמים המאניה מאובחנת בטעות כסכיזופרניה. אירוע מאני
אירוע מאני שעשוי לחייב אשפוז מתבטא בתסמינים הבאים: מצב רוח מרומם (Elevated); זחוח (Expansive) או רגזני (Irritable) שנמשך לפחות שבוע, וכן שלושה או יותר תסמינים נוספים:
• הערכה עצמית גבוהה מוגזמת
• צורך בפחות שעות שינה
• פטפטנות
• פיזור דעת
• זרם מואץ של רעיונות
• פעילות יתר או אי-שקט
• מעורבות יתר בפעילות נעימה אך מסוכנת, כגון פעילות מינית, הימורים, או מסעי קניות.

ההפרעה במצבי הרוח היא חמורה במידה כזאת שהיא גורמת להפרעה בתפקוד החברתי, במקום הלימודים או העבודה, והיא עלולה להיות חמורה עד כדי כך שצריך לאשפז את החולה. על מנת למנוע ממנו להזיק לעצמו או לזולתו. כאשר האירוע המאני מלווה בסימפטומים פסיכוטיים, ההערכה העצמית המוגזמת ומחשבות הגדלות עלולות להתפתח ולהפוך למחשבות שווא. חשוב לציין כי התסמינים אינם נובעים מהשפעה של חומרים כמו סמים או תרופות, וגם לא ממצבו הרפואי הכללי של החולה.